כיווץ שרירים muscle spasm
כיווץ שרירי היא תגובה לא רצונית של השריר המלווה בדרך כלל בכאב ,נוקשות ומגבלה בטווחי התנועה.
הסיבות לכיווץ השרירים הם:
- בעיות שריר שלד
- שינויים ניווניים. במפרק
- לחץ על עצב מבעיות צאווריות או גב תחתון.
- מחלות רקע ( מחלות ניולוגיות, בלוטת תריס, בעיות כליות, סוכרת בעיות זרימת דם )
כיווץ שרירים הגנתי protective muscle spasm
כאב שריר הגנתי נובע מבעיות של חוסר יציבות מפרקית או נזק רקמתי בין מפרקי עמוד השדרה או מפרקים גדולים כגון כתף ברך ירך ועוד.
כאב שריר ההגנתי בא להגן על מצב חוסר היציבות המפרקית .ההגנה היא על ידי פקודה מהקורטאקס ( brains reflexogenic)לכווץ את השריר או האזור כולו .מטרת ההגנה למנוע נזק רקמתי מתמשך.
השאלה העיקרית שכל מטפל מנואלי צריך לשאול בזמן טיפול במצב של כיווץ שרירים הגנתי היא על מה הגוף מגן. על איזה מבנה אנטומי הגוף מגן (כלי דם, עצב, מפרק ניווני, דיסק )לכן צריך לטפל לאט ובזהירות
הטיפול לא מתייחס רק לשריר אחד אלא לקבוצת השרירים המכווצים. כמו כן ההתייחסות היא למבנים אנטומיים נוספים שהגוף החליט להגן עליהם.
כאב מיופציאלי (ממקור שריר-שלד) לאחר ניתוח שד
תסמונת הכאב הנפוצה ביותר ממקור שריר-שלד היא תסמונת הכאב המיופציאלי, המאופיינת ע"י כאב מקומי ומוקרן, ממערכת השריר ומעטפות השריר. ההקרנה של הכאב היא לעיתים לאיזורים מרוחקים מאד מן השריר עצמו – התסמונת יכולה להופיעה בכל שריר בגוף.
המאפיינים העיקריים של תסמונת הכאב המיופציאלי:
- כאב מקומי.
- כאב מוקרן – בהתאם לפיזור הספציפי של השריר.
- זיהוי נקודת הטריגר (trigger point) – הנמצאת בתוך רצועת שריר מכווצת (taut band).
- גירוי של לחץ על נקודת הטריגר, הגורם לכאב הבזקי "כמו ייריה".
- הגבלה בטווחי התנועה.
- הכאב מתגבר בתנועות מתיחה של השריר.
- לעיתים מופיעה חולשת שרירים.
- תיתכן מעורבות של המערכת האוטונומית כגון זיעה, חום מקומי, "עור ברווז".
הסובלים מכאב מיופציאלי מדווחים על כאב חריף או כאב כרוני מתמשך. בכאב חריף כתוצאה של עומס יתר על השריר, טראומה או ניתוח, יופיע כאב מקומי חזק וכאב מוקרן האופיני לשריר. במקרים הכרוניים התפתחות הכאב איטית, ויכולה לגרום להגבלה בטווחי התנועה. במקרה זה המטופלת תתקשה לדייק באיתור איזורי הכאב. לעיתים ידווח על שינויים תחושתיים, כמו נימול וקושי במציאת תנוחות מקלות.
מטופלות שעברו ניתוח שד מדווחות על כאב לאורך הגפה העליונה, כולל איזור כף היד, בעוד שמקור הכאב יכול לנבוע מאחד משרירי השכמה, ולעיתים משרירי הצוואר. כיווץ שריר החזה והיווצרות נקודות טריגר יכולים לגרום להקרנה לאיזור בית החזה, לכיוון השד וגם לאורך הגפה בצד המנותח.
הגורמים לתסמונת הכאב המיופציאלי:
1. טראומה, חבלה או ניתוח.
2. עומס שרירי מתמשך הגורם לקרעים זעירים בשריר וברקמות הפשיה העוטפות את השריר. השרירים המכווצים ואו המתוחים יתר על המידה, מפתחים לאורך תקופה נקודות טריגר.
3. לחץ על עצבים מוטוריים מאיזור הצוואר והאיזור הטוראקלי (איזור בית החזה והצלעות)
4. דלדול שרירים.
5. גורמים נפשיים – חרדה, כעס, לחץ ועומס רגשי.
אבחון:
האבחון כולל תשאול רפואי ולקיחת היסטוריה רפואית, ובמקביל יש לבצע בדיקה פיזיקאלית המתבססת על עקרונות אנטומיים, במטרה לאתר את המבנים המעורבים (שריר או עטיפות השריר).
שיטות הטיפול בתסמונת הכאב המיופציאלי:
מטרת הטיפול היא שחרור השריר המכווץ והמקוצר, והחזרתו לתפקודו המלא והפונקציונאלי, וכמובן הפחתת הכאב והגדלת טווח התנועה. השרירים הכי נפוצים בהם מתפתחות נקודות הטריגר הם השרירים שמחברים בין השכמה לצוואר, ושריר בית החזה.
הטכניקות המקובלות כיום הן:
- שחרור הכיווץ ההגנתי של השריר – על ידי טכניקת SCS לשחרור ספאזם שרירי, הידועה גם בשמה positional therapy .
- שחרור רקמת הפשיה – הרקמה שעוטפת את השריר של ידי מספר טכניקות כגון fascia manipulation או myofascial release
- מתיחות קלות וקירור.
- הדרכה לתרגילי מתיחה וחיזוק, לצד הדרכה לשיפור היציבה וארגונומיה.
- הרפיות ותמיכה רגשית.
במקרים של כאבי צוואר, גב תחתון, כתף, ברך, ועוד שאינם שייכים לקבוצת המטופלים המאובחנים עם לימפאדמה – ניתן להסתייע גם בטכניקת ה- IMS
הטיפול המנואלי אינטגרטיבי.
מתוך מחקר שהתפרסם בינואר 2011 באוניברסיטת גראנדה בספרד:
"הוכח שחלק מתלונות הכאב עליו מדווחות מטופלות נובע ממקור שריר ומהתפתחות של נקודות טריגר אקטיביות – כלומר הנשים מפתחות myofascial pain syndrome וככל שנמצאו יותר נקודות טריגר אקטיביות, כך עוצמת הכאב היתה גבוהה יותר."
איזורי הכאב כוללים את איזור הצוואר, הכתפיים, בית השחי, הכתף והגפה העליונה. השרירים בהם נמצאו נקודות הטריגר הם:
- טראפזיוס
- סטארנוקלאידאיד
- לאווטור סקפולה סקליניוס
- פאקטוראליס
- אינפרא ספינאטוס
נמצא שאין הבדל בכמות התפתחות נקודות הטריגר בין נשים שעברו כריתה מלאה וחלקית.