שחרור נקודות טריגר היא שיטה של טיפול ע"י דיקור מערבי, בה מחדירים מחט עדינה (כמו מחט של דיקור סיני) לתוך השריר, והיא גורמת לו להתכווץ במהירות, ולאחר מכן להתרפות ולהתארך. השיטה פותחה על ידי ד"ר צ'אן גאן, וכיום משלבים בינה לבין שיטת הטיפול של ד"ר ג'נט טראוול וד"ר דיוויד סימונס.
תרגילים עוזרים בשמירה על תפקוד המפרקים, השרירים ורקמת החיבור. פעילות גופנית עוזרת בהעלאת המודעות הגופנית, ובריפוי והחלמה ממצבים פיזיים קשים ומתמשכים. המטרה השיקומית היא החזרת המטופל לכושר גופני כך שיוכל לתפקד בכל המישורים.
מטרת הטיפול היא לשחרר את כיווץ השרירים הנוצר במצב של ספאזם שרירי, להגדיל את טווח התנועה ולאזן את עמדת המפרקים. לפעמים לאחר הורדת כיווץ השריר, ניתן למצא את נקודת הטריגר הספציפית הגורמת לכאב, או את הנקודה שמקרינה לכיוון הגפה.
התרפיה המנואלית פותחה על ידי ד"ר שרון וויסלפייש גמאטאו, וכוללת שיטות אבחון, הערכה וטיפול ייחודיות המתייחסות לכל המערכות בגוף האדם. הייחודיות בשיטה היא שכלי האבחון נעשה על ידי איתור מקצבים ביולוגיים תקינים ופאתולוגיים המשקפים ליקויים בתפקוד הגוף.
תסמונת הכאב הנפוצה ביותר ממקור שריר-שלד היא תסמונת הכאב המיופציאלי, המאופיינת ע"י כאב מקומי ומוקרן, ממערכת השריר ומעטפות השריר. ההקרנה של הכאב היא לעיתים לאיזורים מרוחקים מאד מן השריר עצמו – התסמונת יכולה להופיעה בכל שריר בגוף.
כאב ניורופטי נובע מפגיעה במערכת העצבים ההיקפית (העצבים שמעצבבים את השרירים והתחושה בגפיים), ומערכת העצבים המרכזית (חוט השידרה). הכאב הניורופטי יכול לנבוע כתוצאה מחבלה, ניתוח או מחלות כגון סכרת. מאפייניו הם תחושת שריפה, כאב ממושך, הבזקי נימול, שוק חשמלי, רגישות יתר למגע (לפעמים רגישות יתר לבגד או מים).
מחקרים מעידים כי 50% מהנשים העוברות ניתוח סרטן השד, סובלות מכאב לאחר הניתוח.
הכאב המתמשך פוגע ביכולת התפקודית של האישה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית. ההתמקדות בטיפולים השונים בסרטן השד מאפשרת אריכות חיים, אך לצד זה, הטיפול בכאב הרבה פעמים מוזנח, ואיכות החיים נפגעת לא פעם בשל הכאבים והשפעתם על תפקודי החיים.
סרטן השד הינו סוג הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. הסטטיסטיקה העולמית מדווחת כי אחת מ-8 נשים תחלה בסרטן השד.
כ- 60% מהנשים שאובחנו במחלה תעבורנה טיפול כירורגי, ולכן הכירורגיה היא עדיין אחת מאבני היסוד של הטיפול במחלה, בשילוב עם טיפולים כימותרפיים, הקרנות, וטיפולים הורמונליים וביולוגיים.
בצקת לימפאטית אינה ניתנת לריפוי, אך ניתן לשפר את מצב הגפה הבצקתית ואת איכות חיי המטופל מבחינה פיזית, רגשית, ודימוי גוף.